"ניסיון הוא לא מה שקורה לאדם, אלא מה שעושה האדם עם מה שקורה לו."

אלדוס האקסלי

אדם בעל ניסיון לא נמדד בכמות השנים שצבר בתפקיד זה או אחר, אלא במה שהוא עשה, כיצד פעל ואיך השפיע על הסביבה. גם אם הוא רק עתה הגיע אל תפקידו.

בין אם רק עתה הגעת או מזה כבר התחלת, חתור להטביע חותם על חייהם של הסובבים אותך. הפץ אור ופזר מחמאות. אל תפחד לטעות ואל תחשוש מביקורת, שכן כל אלה יתרמו לניסיון שלך. בעתיד הקרוב או הרחוק, הניסיון שצברת במצב מסוים יהיה לך לעזר.

"ממש לפני ניצחון גדול, מופיע לעיתים קרובות קושי. המפתח הוא לשמור על המיקוד ולהמשיך להאמין."

רובין שארמה (*) מתוך הספר "חוכמת מנהיגות"
(* רובין שארמה חיבר גם את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו)

מהו קושי? הזדמנות! ה"קושי" בין אם הוא פיזי או רגשי, אף נפשי, מהווה נדבך בתהליך הצמיחה שלנו. הוא תורם לחישול ולחוסן שלנו – אם לא נתמקד בקושי או בגודלו או עוצמתו.

זוכרים את דוד כשהוא נלחם בגולית? מה היה קורה אם הוא היה מתמקד בגובהו של הענק?
אבל הוא לא ראה את גובה הבעיה, אלא הסתכל מעליה, וראה את הניצחון!

מטפס הרים לא רואה את גובה ההר, אלא את הרגע בו יתקע יתד, או דגל, על פסגתו.

עם איזה קושי אתה או את מתמודדים היום? רואים את הניצחון מעליו?

"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל-הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃"

תהלים קכ"א א

  וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם׃ (שמות ל"ה א)

כך מתחילה פרשת ויקהל.

משה, שכבר הנהיג את העם אל מחוץ למצרים, ושהעביר אותם דרך ים סוף הנפתח לשניים, נדרש להודיע לעם את דרישות ה'.

עכשיו, העם עמד לקראת בניית מערך לשגרה חדשה, התחלה חדשה אחרי כל אלה. משה קרא אליו את כל העם.

אחרי שהוא ניפץ את לוחות הברית הראשונים, הוא בא אל העם כשפניו קורנות לאחר היותו בנוכחות האל. (פרק ל"'ד) וכך כאשר העם ראה שחל בו שינוי ושהוא נרגש, הם יכלו לאמין לו ולעקוב אחרי ההוראות של משה לבניית אוהל מועד, המזבח וכל מערך הקרת הקורבנות. בעצם כאן מתחילים חיי הרוח של עם ישראל במדבר.

אחרי עבדות מצרים, אחרי השחרור מהעבדות, אחרי הפחד לחזור ולהיות תחת עבדות כאשר העם ראה את עצמו לכוד בין צבא פרעו לבין הים, אחרי הנס הגדול של חציית ים סוף, וכן, אחרי הפרשה המבישה של עגל הזהב.

עכשיו עליהם להתחיל מחדש את חייהם. בעצם, להתחיל לשים לב לחייהם הרוחניים ולקרבתם אל אלוהי ישראל ששחרר אותם ממצרים.

כל אלה לא יכלו להתקיים לולא משה היה קרוב לאלוהים. וכן, הוא היה רחמן והעטיר בפני אלוהים בעד העם. עכשיו, משהם ראו וחוו את כל אשר חוו, הם גם היו מוכנים להקשיב לו.